X إغلاق
X إغلاق
بريد عاجل | واتس اب للموقع | اتصل بنا | راديو 07/12/2019 |    (توقيت القدس)

משרד הפנים שולל אזרחות ממאות בדואים תושבי הנגב בטענה שנרשמו כאזרחים בטעות

JANOOB זה לקט חדשות באר שבע והדרום
ניתן להוריד אפלקציה

 

בדיקת "הארץ" מגלה כי כאשר אזרחים בדואים מבקשים לחדש דרכון או לשנות את כתובתם, פקיד משרד הפנים משנה את מעמדם במקום. חלקם יוצאים למאבק ביורוקרטי, אך אחרים פשוט מוותרים


באוהל גדול בכפר הלא מוכר ביר הדאג' בנגב הצטופפו עשרות בני אדם — נשים וגברים, צעירים ומבוגרים. כמה מהם החזיקו שקיות פלסטיק ובידיהם של אחרים היו מעטפות בלויות. המשותף לכולם הוא שרשות האוכלוסין במשרד הפנים ביטלה את אזרחותם, בטענה שזו ניתנה להם בטעות. מתלונות שהצטברו בחודשים האחרונים מתברר שמדובר בתופעה רחבה בקרב הבדואים בנגב: מאות ואלפים מהם מאבדים את אזרחותם בשל טעות ברישום. זה התירוץ הקבוע שנמסר לכולם, בלי פירוט ובלי הנמקה.

מחמוד אל־גריבי משבט אל־עזאזמה שבאזור באר שבע, נגר ומובטל זה כשנה בעקבות תאונת דרכים, הוא אב ל–12 ילדים משתי נשים — האחת אזרחית ישראלית והשנייה מהגדה המערבית. לשבעה מילדיו יש אזרחות ישראלית, אבל הוא עצמו נטול אזרחות כבר משנת 2000. "הלכתי אז למשרד הפנים לחדש תעודת זהות", הוא סיפר. "ושם, בלי שום התראה, אמרו שלוקחים לי את האזרחות כי היתה טעות. לא הסבירו לי מה הטעות ומה זה אומר. מאז הגשתי עשר בקשות וכל פעם אני מקבל דחייה, כל פעם נותנים תירוץ אחר. יש לי שני ילדים מעל גיל 18 וגם הם בלי אזרחות — זה מצב שאי אפשר לקבל. אני חי באזור הזה עשרות שנים וגם אבי היה פה לפני. אם היתה טעות, תקנו אותה".

אבו גרוד סלאמה מביר הדאג', פועל במפעל ברמת חובב ואב לחמישה ילדים, אמר כי שלושה מאחיו קיבלו אזרחות וגם חמשת בניו, אבל הוא עצמו נטול אזרחות, לאחר שזו נשללה ממנו: "אנחנו חיים כאן כבר עשרות שנים. אבא ואמא שלי נרשמו עוד בשנות ה–50 ועכשיו לקחו ממני את האזרחות. גם אם היתה טעות ברישום, אני לא יודע למה אני צריך לשלם את המחיר על זה". הוא הגיש מספר בקשות להשיב את אזרחותו, אך הן נענו בשלילה: "זאת מדיניות גזענית — אין לזה הגדרה אחרת. מה אנחנו אשמים בדברים שקרו לפני עשרות שנים?".

אחד הנוכחים באוהל, שביקש לא להזדהות, הוסיף: "חלק גדול מהאנשים, בעיקר אלה שלא שולטים כל כך טוב בעברית, לא מבינים מה קרה להם. אף אחד לא מסביר לך כלום ופתאום המעמד שלך משתנה. אתה נכנס אזרח, יוצא בלי אזרחות ומתחיל תהליך של סחבת שלא נגמר".

יעל אגמון מירוחם מלווה כבר שנים בדואים למשרד הפנים, בבואם להוציא דרכון או לעדכן תעודת זהות, והיא היתה עדה יותר מפעם אחת לאופן שבו נשללת אזרחותם: "רואים בבירור שפקיד או פקידה מכניסים למחשב את הפרטים האישיים, ואנשים יכולים לאבד את האזרחות שלהם בשנייה. אחר כך הם מתמודדים עם תהליך ביורוקרטי שאין לו סוף. לפעמים זה עולה להם עשרות אלפי שקלים שכר טרחה לעורך דין, ולא תמיד הם מקבלים את האזרחות".

בין מנושלי האזרחות יש נשים רבות אשר אינן יודעות עברית על בוריה — עובדה שדי בה כדי לפסול את בקשתן להתאזרח מחדש. כך למשל, אשה בדואית שאזרחותה נשללה בטענה לטעות ברישום הגישה ערר. לאחר שהתברר כי העברית אינה שגורה בפיה, נדחה הערר שלה והיא נותרה ללא אזרחות.

שינוי אוטומטי

בחודשים האחרונים התקבלו פניות רבות של בדואים שאזרחותם נשללה בלשכתה של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן מהרשימה המשותפת. עורכת הדין סאוסן זהר מהמרכז המשפטי עדאלה פנתה לאחרונה לשר הפנים, אריה דרעי, וליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בדרישה לבטל את המדיניות הזאת. על פי הפנייה, מדובר בהתנהלות שנהוגה לפחות מאז שנת 2010.

כאשר מגיעים אזרחים בדואים בנגב למשרד הפנים להסדיר עניינים רגילים — שינוי כתובת, הוצאת תעודת לידה, רישום שם — נבדק מעמדם במרשם האוכלוסין, לרבות רישום הוריהם ואף סביהם, מאז ראשית ימי המדינה. במקרים רבים אומר הפקיד לאזרח שפנה אליו כי הוא אינו אזרח וכי האזרחות הוענקה לו בטעות. בו במקום משנה הפקיד את המעמד במרשם האוכלוסין מאזרח לתושב, ומנפיק לפונה ספח חדש בהתאם. לאלה שאזרחותם נשללה לא ניתן כל הסבר ואף לא אפשרות לערער. במקום, הפקידים מציעים להם להגיש בקשה ולפתוח בהליך רגיל להתאזרחות.

"למה אנחנו אשמים?"

בעוד חלק מהבדואים בנגב מוצאים את עצמם לפתע ללא אזרחות, חלק אחר מעולם לא קיבל אותה. סלים אל־דנתירי מביר הדאג' מנסה כבר שנים להוכיח שהוא אזרח, ללא הצלחה. הוא בן 50, אביו שירת בצבא, ולדבריו הסיבה לכך שאינו מקבל אזרחות אינה מובנת לו: "לפעמים מדברים על זה שהיתה טעות ברישום של ההורים שלנו לפני עשרות שנים — אנחנו אשמים בזה?", אמר אל־דנתירי. הוא אינו היחיד, אך רבים מאלה שבאו למפגש באוהל בביר הדאג' פחדו להזדהות מחשש שהדבר יזיק להם במגעים עם משרד הפנים. חלקם כבר נואשו מלקבל בחזרה את אזרחותם.

סלמאן אל־עמראת משבט אל־עזאזמה בא לאוהל בגלל אשתו ובנו הבכור. הוא בן 56, אזרח ישראלי. לאשתו, בת 62, אין אזרחות אף כי לדבריו היא ילידת הארץ. "כל פעם שאנחנו מבקשים לתת לה אזרחות היא נתקלת בסירוב", הוא אמר. גם בנו הבכור, בן 34, חסר אזרחות אף כי אחיו הצעירים קיבלו: "אנחנו כבר שנים מנסים לקבל אזרחות בשביל הבן ללא הצלחה. כל פעם אומרים שחסרים מסמכים. עכשיו אנחנו מנסים דרך עורך דין. זה לא הגיוני שאני אזרח ושישה מהילדים שלי אזרחים, והבן הבכור לא".

עטאללה סגאיירה מהכפר הלא מוכר רחמה, נאבק 13 שנים עד שהצליח לקבל אזרחות, אף כי אביו המנוח שירת בצה"ל. המאבק התחיל ב–2002, אז ביקש סגאיירה להוציא דרכון. במשרד הפנים סירבו להיענות לבקשתו. לדבריו, "הם טענו שההורים שלי התאזרחו ולא היתה להם אזרחות מלכתחילה". הוא פתח בתהליך רישום וב–2015 קיבל אזרחות. "אני התעקשתי על הזכות שלי ונאבקתי לבד בכל התהליך הביורוקרטי עד שהשגתי את האזרחות, אבל אני יודע שיש אנשים שפשוט מתייאשים", אומר סגאיירה. אביו היה גשש במשך כמה שנים והשתחרר כנכה צה"ל. היו לו אז שבעה ילדים. שלושה מהם לא קיבלו אזרחות עד היום.

أضف تعليق

التعليقات